פסק-דין בתיק ת"א 3070/09

            א. התביעות וההליכים שבעקבותיהן

1.         עניינו של פסק דין זה במה שנותר על הפרק מתוך שתי תביעות שהדיון בהן אוחד (בהחלטה מ-18.2.10). תביעות אלה באו לעולם בעקבות התקשרות בין התובע בת.א. 3070/09 (להלן: מדמוני) לבין הנתבעת 1 שם (להלן: אחידטקס) בקשר לסנדלי חבלה שהמציא מדמוני. כל צד טוען כלפי רעהו כי פעל כלפיו שלא כדין, הפר הסכמות שונות והסב לו נזקים. בהמשך לכך נגררו לקלחת גם בעלי דין נוספים.

2.         בכל הקשור לצדדים להליכים השונים חלו תמורות לאחר הגשת התביעות המקוריות, הן במובן של צמצום, הן במובן של הרחבה.

בת.א. 3551/09 נמחקה (בהסכמה) התביעה נגד הנתבעת 2 (מתפרות ליאור בע"מ), כך שמדמוני נותר הנתבע היחיד שם (ראו פסק דין חלקי מ-5.4.11).

            בת.א. 3070/09 דווקא התווספה נתבעת, שלא נתבעה בתחילה. בראשית הדרך הוגשה אותה תביעה רק נגד הנתבעים 3-1. בהמשך הדרך צורפה הנתבעת 4 (החלטה מ-31.5.10וכתב תביעה מתוקן מ-14.6.10; למען הנוחות כשייאמר להלן: "הנתבעים", תהיה הכוונה לארבעת אלה). לצד מהלכים אלה, נדחו בקשות שונות לכוף על מדמוני צירופו של גורם נוסף (פרופ' יצחק שווה) כצד להליכים (במעמד כלשהו) ולסילוק על הסף של התביעה נגד אחרים (ראו ההחלטות מ-18.2.10          ומ-31.5.10).

3.         תמורות שונות חלו גם לגבי הסעדים העומדים על הפרק. לעומת צמצום מסוים שחל לעניין זה בתחילה (בסעיף 4 של ההחלטה מ-31.5.10), הוסכם בהמשך הדרך (בקדם משפט מ-5.5.11) "שגם העניינים הכספיים יידונו בשלב אחד יחד עם יתר מה שעל הפרק".

4.         גם במה שקשור לראיות שמטעם הצדדים לא הייתה הדרך סוגה בשושנים. אדרבה, התעוררו ויכוחים מרובים. עם זאת, בסופו של דבר גובשו הסכמות שאיפשרו הגשת כל שהיה נחוץ לצדדים השונים.

            בסופו של דבר הוגשו מטעם מדמוני תצהיר שלו ותצהיר משלים לאותו תצהיר (ת/7, ת/8) וכן תצהירים של העדים הבאים: פרופ' יצחק שווה הנ"ל, שעסק בפיתוח המצאותיו של מדמוני (ת/1), יצחק בוקריס, מנהל מתפרות ליאור (ת/2), פיני דגן, אחד הבעלים של חברה העוסקת, בין היתר, בפינוי שדות מוקשים (ת/4), אלוף במילואים יורם יאיר, שעסק בשיווק סנדלי החבלה (ת/5) ועו"ד צחי איתן, שייצג את מדמוני בשלבים שונים (ת/6). בנוסף לאלה הגיש מדמוני גם חוות דעת של עורך הפטנטים ד"ר יורם צביון (ת/3).

            מטעם כל הנתבעים בת.א. 3070/09 והתובעת בת.א. 3551/09 (אחידטקס) הוגשו תצהיר של הנתבע 2 (להלן: חצור), שהיה בתקופה הרלבנטית בעל מניות ומנהלה של אחידטקס, ושני תצהירים משלימים שלו (נ/14, נ/15, נ/16) ותצהירים של העדים הבאים: סא"ל במילואים בנו דביר, מנהל פיתוח עסקי ואסטרטגיה באחידטקס (נ/9), דוד שוורצמן, מהנדס טקסטיל באחידטקס (נ/10), עמוס זוארץ, מנהל השיווק הבינלאומי באחידטקס (נ/11), דני זרחין, מנהל השיווק באקספורט ארז (נ/12) וג'ון הנואר, יועץ טכני לאחידטקס (נ/13). בנוסף אליהם הוגשה חוות דעת של עורך הפטנטים ד"ר מרק פרידמן (סומנה גם כן נ/13), שמשרדו היה מעורב בזמן אמת במהלכים הקשורים להליכים דנן בעקבות פנייה של אחידטקס.

5.         הדיונים בתביעות המאוחדות התקיימו במתווה השמיעה הרצופה, הנוהג בבית המשפט המחוזי בירושלים. בארבעה דיונים (שהתקיימו ב-23.10.11, ב-24.10.11,   ב-30.10.11 וב-31.10.11). נחקרו כל העדים הנ"ל. בהמשך לכך, ולנוכח ההיקף הנרחב של ראיות ועניינים שעל הפרק, הוסכם כי יוגשו סיכומים כתובים ויתקיים גם דיון משלים של סיכומים בעל פה. בעקבות הסכמה זו הגיש מדמוני "סיכומים" וכן "טיעונים בכתב", ואילו הנתבעים הגישו "סיכומים" ו"סיכומי תשובה". לאחר כל אלה נשמעו הסיכומים המשלימים (ב-13.3.12) והוסדר (בהסכמה) מה שקשור בתקינות פרוטוקול הסיכומים (ראו החלטה מ-19.4.12). במצב עניינים זה הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

            ב. תוצאה סופית ומבנה המשכו של פסק הדין

6.         לאחר שקילת מכלול הטענות, על רקע חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין שתי התביעות להידחות. המשמעות היא שההסכמים בין הצדדים נותרים על כנם, וכי אין להטיל חיוב כלשהו (כספי או אחר) של צד כלפי רעהו, וגם לא להתיר פיצול סעדים, העשוי לפתוח פתח להליכים נוספים .

7.         אסביר להלן כיצד הגעתי לתוצאה דלעיל. אקדים ואציין כי לא רק שאין בסיס לטענות מדמוני בדבר מעשים זדוניים ומכוונים מצד אחידטקס או חצור, אלא שגם אין לחייב מי מהנתבעים בשל הפרת התחייבויות חוזיות כלפיו או בשל רשלנות או עילות נזיקיות ואחרות.

8.         התוצאה הסופית מבוססת בעיקר על אדנים אלה: ראשית - שלעניין מהות החיובים ביחסים בין מדמוני לבין אחידטקס ומשמעויותיה מקובלת עליי עמדת אחידטקס. שנית - שלנוכח אופן התנהלותה של אחידטקס בעקבות ההסכמים ובכלל, הרי שאין לחייבה כלפי מדמוני. שלישית - שמכל מקום לא עלה בידי מדמוני לבסס טענותיו בדבר נזקים שנגרמו לו עקב התנהלות הנתבעים. רביעית - שבהמשך לכל האמור ובכלל, הרי שאין בסיס כלשהו לתביעה נגד הנתבעים 4-2 בתביעת מדמוני. חמישית - שלנוכח ההסכמות בין מדמוני לבין אחידטקס והשתלשלות העניינים בפועל, אין ממש בתביעת אחידטקס. משהגענו להיכן שהגענו בולטת המסקנה כי תביעה זו הוגשה כמשקל נגד לתביעת מדמוני, וכי נוח היה לה שלא הוגשה משהוגשה.

9.         מבנה המשכו של פסק הדין יהיה כדלקמן: בתחילה אתייחס לראיות שהובאו ולטענות בדבר ראיות שנטען כי היה מקום להביא ולא הובאו. בהמשך אפרט את השתלשלות העניינים הרלבנטית לעניינים הטעונים הכרעה. לאחר כל אלה אסביר מדוע במצב העניינים כפי שייקבע יש מקום שתיגזרנה התוצאות והמסקנות המשפטיות דלעיל.

            ג. הראיות שהובאו ושלא הובאו

10.       לתוצאה דלעיל איני מגיע מכח עדות ספציפית, פלונית או אלמונית, אלא מתוך הפסיפס הכולל המתקבל ממכלול חומר הראיות, שבתוכו גם מסמכים רבים, אשר יש להם חשיבות רבה בדרך להכרעה. לדעתי, החומר בכללותו מוביל בבירור לתוצאה כנ"ל. כפועל יוצא מכך ובכלל יהיו פרטים עובדתיים אשר לא יצריכו התייחסות ספציפית, וניתן יהיה להתמקד במה שמוביל לתוצאה הסופית.

11.       חרף האמור לעיל, יש צורך להתייחס באורח יותר פרטני לראיות שהובאו ולטענות בדבר ראיות שלא הובאו, ולכן אומר בקשר לכך את שייאמר להלן.

12.       לגבי מסמכים יש להתייחס גם לכאלה שהוגשו וגם לכאלה שלא הוגשו. ככלל, וכפי שיפורט בהמשך, מסמכים רבים שהוגשו תומכים בטענות הנתבעים. לעומת זאת, במה שקשור לגירסת מדמוני, הרי שבעניינים רבים שבהם היה מקום לצפות שיהיו מסמכים שיתעדו מהלכים מזמן אמת, לא עלה בידו להצביע על מסמכים כאלה, והוא נאלץ "להימלט" לעדויות מפיו, אשר אין בהן "לספק את הסחורה".